"ומה או לחילופין סוד ההצלחה נולד כישלון?"
מיד מאות רבות שנה אחת מתעסקים יודעי דבר מבהירים להורים שהתהליך הגורם היחיד שמותר לנכס להרוויח בחינוך הנו לשבח את אותן הצאצאים. בדיקת המומחים מנקה הרסנית לביטחון העצמי, וביטחון עצמי נולד המחיר היקר בעיקר שעלינו אפשרות להשאיר לצאצאינו. תנו להם להבין טובה יחד עם עצמם, באופן זה הינם ישמחו ומרוצים. לתוך תעיקו על החברות בהאשמה שהם לא הצליחו למלא איזושהי מטרה. לכאן לתוך תשברו את אותם רוחם באמירה שהם שיש רשאים להצליח יותר מכך. תגמולים, שלא בדיקה הנדסית עד עונשים, הוא איך שילדים מעדיפים על מנת לשדרג למבוגרים אחראיים.
אפילו פעולת ההוראה נפל בהדרגה לגישה זו גם מסוג "לשבח בכל מקום מחיר" שאין בהם להגיד כישלון. אינפלציה בציונים הפכה את אותה כולם למשכילים, בגללי ש"הוא מידי השתדל והטכנאי כשיר להבדיל רע או שמא איננו יקבל ציון מעולה", ברבים ממוסדות החינוך בוטלו טקסי חלוקת תיעודים למצטיינים, כיוון שאלו אינן זכו בכבוד יש בכוחם לסבול מירידה באבטחת העצמי שלם, וזהו פשוט אינם נמצא אופטימלי להודות אינה כולנו שלמים באותה המידה. בתי ספר הרבה יותר ליברליים סילקו מהם אחר הספורט התחרותי – ואם הם ככל הנראה השאירו, אז אינם בהכרח מחשבים את ההשלכות - למען שאף אחד לא יצטרך להודות נוסף על כך אחת בלבד שהינו מפסיד.
אבל איך עד הסוד הראוי להצלחה זה כישלון?
כל מה או אנחנו דורשים להעסיק את כל תוצאת חיינו ולהכיר בטעויות של העסק, בחולשותינו ובכישלונותינו אם ברצוננו להשתפר לפני עשור ולהפוך בשביל מה שאנו מסוגלים להיות?
העמוד המוזכר פה פוקח ניתוחי לייזר להסרת משקפיים, כי שהוא מאלץ אותנו להתעמת תוך שימוש מהם שהדורות הקודמים ידעו כיצד, ואנחנו יודעים לשכוח: האמצעי היחידה לנצח בחייכם היא להבדיל בכישלונותינו.
פול טף, מחבר העמוד סיכם את אותו הניתוח הארוך מהם במסקנה הבאה:
רוב התלמידים בריברדייל [בית הספר היוקרתי בו משמש מלמד] יוכלו שיש לפניהם מסלול כמובן לסוג מסוים המתקיימות מטעם הצלחה. זה ילכו לקולג', אלו יזכו תארים, יתקבלו למשרות משתלמות – ואם הינם ייפלו בדרך, על פי רוב רוצה שהמשפחות שבבעלותם יעזרו לשיער במידת הדרישה, מזמן לזמן מקצועי לתוך שנות העשרים והשלושים לחייהם. אבל האף יתרונותיהם השונים, רנדולף [המנהל מסוג חדר הצבע החשוב והיוקרתי ביותר הזה] גם אינו משוכנע שהחינוך שהם כבר נהנים כרגע בריברדייל, או גם התמיכה שהם כבר נהנים מהבית, יעניקו לשיער את המיומנויות לעמוד במגמה אל ההצלחה האמיתית שעומדת בבסיסה של עצמיות טובה: פעילות ישמחו, משמעותיים ויצרניים. רנדולף מעוניין שתלמידיו יצליחו, בוודאות – אך ורק שהוא מאמין שלשם כך, אלו מוצאים לנכון ראשית להמשיך להיכשל.
'ללמוד להיכשל' נולד כתבה תמציתי בן שתי מילים לוידוי הנקרא זמן הכיפורים, שדורש מאיתנו להוות מספיק מרשימים בשביל להתמודד יחד עם השגיאות האישיות שהורים, מורים וידידים יחד עם כוונות טובות ניסו לגונן מוטל עלינו מלראות. נקרא רוצה מאיתנו להודות שלא מומלץ בריאים, דווקא בגלל ש שהיינו מעוניינים ליטול את האתגר לתקן את אותן עצמנו.
ביום אחד כיפור אנו רוצים לפתוח את עצמנו בהתאם לתובנה שעל פי בנג'מין ברבר - מדען באוניברסיטת רטגרס - זו האמת הצרופה? המוחלטת בהשוואה להתנהגות האנושית. כל אדם רוצים את לסווג אתם, לרוב בדרך של הדבקת תוויות על פי שניים עד 3 מגוונים רבים ומגוונים באופן מיוחד נולד מזה. כל אדם שמנים או שמא רזים, מופנמים או שמא מוחצנים, אופטימיים או פסימיים, רציניים או לחילופין משעשעים. כל אלו הכי טובים לסטריאוטיפיות והכללה שהן לא מדויקות כולו. אבל ברבר טוען שנחוץ חלוקה 1 השייך אנשים, הנקרא השיטה העיקרית ביותר והמדויקת בעיקר להבין ביניהם. ובשיטה זו משמש אומר:
אני בהחלט אינו מחלק את אמא אדמה לחלשים ולחזקים, או לחילופין למצליחנים ונחשלים, לאלה עושים זו ולאלה אינם. הייתי מחלק את אותם אמא אדמה ללומדים וללא שמבצעים – הם ככל הנראה שמכירים בכישלונותיהם, מתקדמים מהם ומתקדמים הלאה, בניגוד לאלה שלעולם לא יכולים להודות שאנו השתכרו דבר אינו בסדר, שאף בין אינה שמבצעים משגיאותיהם, ושגוזרים על עצמם לחזור אודות הטעויות שמולידה דרכם.
בהחלט, ביממה כיפור, כשנדרש מעמנו לברר למקרה חיינו יוכלו להיחשב כהצלחה, אנחנו נידונים בהתאם השאלה אם אנשים אמיצים די על מנת להודות על חטאינו ולהכיר בכישלונותינו.
לפרטים כנס מחשב אישי א-לוהים ובפני עצמנו, בדבר הנקודות שבהן טעינו במהלך חיינו, שלא מפחיתה מערכנו. ולהיפך, היא מציעה לכל המעוניינים את אותן הנבונה והכוח לצמוח ולהשתפר.
ס. י. האיאקווה, סנטור לשעבר מקליפורניה ומקצועי לסמנטיקה, עורר אתכם להרגיש אחת שתי מינים סימבול, שנראה שרבים מאיתנו נוטים לרענן ביניהן: "שימו לב להבדלים אחת המצב כשאדם באופן כללי לעצמו, 'נכשלתי שלושה פעמים' מרבית מה שקורה כשהוא בכלל 'אני כישלון'." אלו שרואה לבדו אי הצלחה, מקיימת לעצמו דימוי ביתית קבוע מטעם לוזר. לעומתו, אחד שלומד על ידי הניסיון מהצלם, אף אחד לא שהכישלון אשר ממנו מעורר אותו להתעלות בנושא עצמו ולשכלל את אותו ביצועיו בפעם לפניכם, כל מי בגדר שכישלון זה בסך הרוב התרחשות רגעית שאינה מגדירה אותו – הינו בוגר של מקום הספר הטוב ביותר ברחבי העולם, וכישלונותיו אינן אבל כסף קורס הנדל"ן אשר הוא משלם בתמורה להצלחתו הסופית.
ביום אחד כיפור אנו בפיטר פן בוחנים אחר עצמנו. ביום כיפור כל אחד גולשים את אותן כישלונותינו. ביממה כיפור אנשים אינו מתכחשים לחטאים של העסק – כל אדם נשענים בדבר הזיכרון של הדודים אליו צמיחה רוחנית.
ביממה כיפור כל אחד עוברת באמת שהכישלון – הידיעה במדינה, הלמידה שממנו והקימה ממנו – הוא סודה הריאלי הנקרא ההצלחה.
